בתרבויות וביצירות ספרותיות לא מעטות, התופעה והמושג של המוות מתוארים או מיוצגים על ידי דמות אנושית או דמוית⁻אדם המבצעת את עבודת ההפרדה בין הנשמה לגוף, דמות המכונה על פי רוב מלאך המוות או פשוט מוות (באנגלית "Death" עם D גדולה). לתופעה זו, בה הקונספט של המוות מיוצג כישות אנתרופומורפית (התגלמות דמוית⁻אדם), קוראים האנשה של המוות. מתוך ויקיפדיה

הכרוניקה של לברנטי או הקודקס הלברנטי (ברוסית: לברנטיבסקיה ליטפיס - Лаврентьевская летопись) הוא אוסף כרוניקות שנכתב בשנת 1377 על קלף, בידי הנזיר לברנטי. זו אסופה של כמה כרוניקות שמתארות את ההיסטוריה של העמים הסלאביים החל משנת 850 בערך ועד 1305. בראשן הגרסה הקדומה ביותר (ששרדה) של הכרוניקה הרוסית הראשונה, ולצידה כמה כרוניקות מאוחרות יותר, שרובן מספרות אודות אירועים בנסיכות ולדימיר שבצפון רוסיה. מתוך ויקיפדיה

הכרוניקה של נבונאיד היא כרוניקה המתארת את שנות מלכותו של נבונאיד, אחרון מלכי בבל העצמאיים לפני הכיבוש הפרסי. מתוך ויקיפדיה

הכרוניקה הרוסית הראשונה, המכונה גם הכרוניקה של נֶסְטוֹר, כרוניקת קייב, הכרוניקה הראשונה או סיפורי השנים שחלפו (בסלאבית כנסייתית עתיקה: Повѣсть времяньныхъ лѣтъ; ברוסית: Пóвесть временны́х лет; באוקראינית: Пóвість врéм'яних літ; בבלארוסית: Апо́весць мі́нулых часóў; בפולנית: Powieść minionych lat) היא כרוניקה המגוללת את ההיסטוריה של רוס של קייב בסביבות השנים 850–1110, אשר נערכה במקור בקייב בערך בשנת 1113 ולה שלוש מהדורות שנשתמרו בשני כתבי יד, שאבדו במרוצת השנים, אולם נשתמרו בהעתקי דפוס. ההשערה הרווחת במחקר היא כי הקובץ המקורי נערך בידי הנזיר נֶסְטוֹר על בסיס מקורות קודמים שאבדו גם הם ועל בסיס עדות אישית שלו. מתוך ויקיפדיה

האנרגיה החופשית של גיבס, האנרגיה החופשית של הלמהולץ, האנרכיה, האנשה, האנשה של אומה, האנשה של לאום, האנשה של מדינות, האנשה של עם, האנשים, האנשים (להקה)