לְאֵיפֹה, לְהֵיכָן

א' היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: , וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף. מתוך ויקיפדיה

בגאוגרפיה, אִי הוא שטח אדמה אשר מוקף מים מכל קצוותיו אשר קטן מיבשת וגדול מסלע. קיימים איים שנוצרו בתהליכים גאולוגים טבעיים וקיימים איים מעשה ידי אדם שנקראים איים מלאכותיים. מתוך ויקיפדיה

לֵאָה, דמות מקראית, היא אחת מארבע האמהות של עם ישראל. סיפורה מופיע בתורה ב עד פרק ל'. לאה היא אמם של שישה מתוך שנים עשר בניו של יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון, ושל בתו דינה. מתוך ויקיפדיה

עייף, מותש

א0, לא, לאן

אטרף, אטרף (אתר אינטרנט), אטרף דייטינג, אטרקציה תיירותית, אטרש, אי א אבי, אי או אל ארינה, אי אונליין, אי אורגני, אי אי

מעקף

תחילית המציינת שלילה

זיק של אש; גץ

(ניצוץ של) כמות קטנה; המעט; קמצוץ; שמץ. "יש בו ניצוץ של גאונות."

התחלה של⁻; גרעין; יסוד. "זה רק ניצוץ של רעיון שאולי יתפתח למשהו."

בלקאאוט

אול אין, אלן, האהלנו, האלינו, הואלנו, הולנו, הועלנו, העלינו, וילנה, ולוניה, ולן, לאון , לאונה, לוון, לון, לונה, לוני, לין, עלינו