בסיס, עיקר או דבר המשמש נקודת מוצא לבניין, למערכת או לרעיון. "אמון הוא יסוד חשוב בכל קשר אנושי." "החוקה קובעת את היסודות של המשטר הדמוקרטי." "החוק נשען על יסוד משפטי ברור."

אחד מן החומרים הפשוטים הבנויים מסוג אחד של אטומים, כגון מימן, חמצן או צורן. "זהב הוא יסוד כימי נדיר ויקר." "בטבלה המחזורית מופיעים כל היסודות המוכרים." "פחמן הוא יסוד מרכזי בתרכובות אורגניות."

בעיקר; למעשה, לאחר בחינת עיקר העניין. "ביסודו של דבר, הוויכוח נסב על שאלת האחריות." "ההצעה נראתה מורכבת, אך ביסודו של דבר הייתה פשוטה למדי." "שתי הגישות שונות בפרטים, אך ביסודו של דבר הן דומות."

בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות. אטומים מורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים, אולם וריאציות במספרם של שני המרכיבים האחרונים לא נחשבות לשינוי היסוד. לדוגמה, המספר האטומי של חמצן הוא 8, כלומר בכל אטום חמצן ישנם בדיוק 8 פרוטונים; מספר הנייטרונים בגרעין החמצן משתנה בין איזוטופים שונים של חמצן, אך בצורה הנפוצה ביותר מצויים בו 8 נייטרונים. מתוך ויקיפדיה

יסודות הם החלקים עליהם מבוססים מבנים. היסוד מעביר את מכלול העומסים הפועלים על המבנה אל הקרקע. מתוך ויקיפדיה

יסודות (ביוונית: Στοιχεῖα, סטויכיא, נקרא גם 'האלמנטים') הוא חיבור בן שלושה⁻עשר חלקים, המיוחס למתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס. בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. מתוך ויקיפדיה

יסוד על⁻כבד, יסוד קורט, יסודון, יסודות (בנייה), יסודות (מושב), יסודות - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, יסודות הגאומטריה האלגברית (ספר), יסודות הפיזיקה, יסודות כימיים, יסודות כימים