גישה פילוסופית וביקורתית המעניקה למילה המדוברת, לתבונה או למשמעות יציבה מעמד מרכזי, ולעיתים מניחה שקיימת אמת הקודמת ללשון ולייצוג. "במאמר נטען שהמסורת המטפיזית המערבית לוקה בלוגוצנטריות." "דרידה ביקר את הלוגוצנטריות וטען שאין משמעות טהורה שמתקיימת מחוץ לשפה." "בקורס בתורת הספרות דנו בלוגוצנטריות ובהשלכותיה על פרשנות טקסטים."

לוגוצנטריות או לוגוצנטריזם (Logocentrism), בהגדרה כללית, היא ההנחה המקובלת בתורת הספרות, כי ישנה "אמת" בלתי⁻תלויה הקודמת לייצוגה באמצעות השפה או הלשון, ואמת ומציאות זו מתקיימים למעשה מחוץ לגורם השפה. לפיכך, הלוגוצנטריות קוראת להתייחס לסימנים הלשוניים כמנותקים ובלתי⁻הכרחיים לאובייקטים (למסומנים) שאותם הם מייצגים. לכן ישנה גם העדפה ברורה של הדיבור על⁻פני הכתיבה, שכן בראשון קיימת נוכחות של הדובר, הנתפס כגורם⁻מתווך שיש ביכולתו לבטל במידה רבה אי⁻בהירות ורב⁻משמעות הקיימים בשפה הכתובה. העדפה זו של הדיבור על פני הכתיבה, מכנה הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה "פונוצנטריזם". המונח הופיע לראשונה בהגותו של לודוויג קלגס. מתוך ויקיפדיה

לוגון (נהר), לוגון⁻בירני, לוגוס, לוגוסופיה, לוגופט, לוגוצנטריזם, לוגוריאה, לוגותיראפיה, לוגותראפיה, לוגותרפיה