בינוני פעול (סביל) של לָטַשׁ: מיקד את מבטו בדבר מה; נעץ מבט. "הילד לטש עיניים אל הצעצוע שבחלון הראווה." "הקהל לטש מבט אל הבמה עם תחילת המופע." "הוא לטש את עיניו במסך וחיכה להודעה."

לטושים הוא דמות מקראית, בנו של דדן ונכדם של אברהם וקטורה.ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ד ללטושים היו שני אחים: אשורים ולאומים. מתוך ויקיפדיה