א
א
א
מי שנוטה להבליג
נמנע מלהגיב על עלבון, פגיעה או תקיפה; התאפק ולא השיב. "למרות הדברים הקשים שנאמרו עליו, הוא הבליג ולא ענה." "המורה ביקשה מן התלמידים להבליג על ההקנטות ולא להיגרר למריבה." "היא נפגעה מן ההערה, אך בחרה להבליג."
למבליגן מילון - למבליגן הגדרה מילונית - מילון עיברי למבליגן - פירוש למבליגן
למבליגן תרגום - למבליגן באנגלית - knckhdi
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
