חִזּוּק, יִצּוּב, בִּסּוּס

הטלת עוגן

קבוע במקומו; מעוגן. "הסירה נשארה עגונה ליד הרציף במשך כל הלילה." "המצוף היה עגון לקרקעית הים בכבל חזק." "המתקן עגון היטב בבטון כדי למנוע תזוזה."

אישה שבעלה נעדר או מסרב לתת לה גט, ועל פי ההלכה היהודית אין באפשרותה להינשא לאחר. "הארגון מסייע לנשים עגונות במאבקן לקבל גט." "בית הדין דן במשך שנים בעניינה של אישה עגונה שבעלה נעלם." "המקרה עורר דיון ציבורי בסוגיית האישה העגונה."

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר. אולם, השימוש במושג התרחב בלשון ובספרות ההלכתית, לכלול מצבים אחרים בהם אישה או איש נמצאים בזיקה לנישואין קודמים שלא ממומשים בפועל אך מונעים מהם נישואין אחרים בהתאם להלכה, לרבות מקרים שבהם אחד מבני הזוג לקה במחלה קשה (תרדמת, אובדן שפיות וכדומה) המונעת ממנו להתגרש, לתופעות של סרבנות גט וכן לשומרת יבם שאינה יכולה מסיבה כלשהי לקיים מצוות חליצה, ואף למקרה הנדיר של יבם שאלמנת אחיו מסרבת לחלוץ בעבורו. מתוך ויקיפדיה

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל. שמו של הסיפור מהווה בסיס לתימת העגינות שעליה כתב עגנון רבות, תימה שממנה שאב את שם משפחתו (שקודם לבואו לארץ ישראל היה "טשאטשקעס"), ובו השתמש לראשונה, כשם עט, בפרסום סיפור זה בכתב העת "העומר", באוקטובר 1908. מתוך ויקיפדיה

עגולי פה, עגולסת סדום, עגולשון שחור גחון, עגולשון שחור⁻גחון, עגולשוניים, עגונות, עגונות השואה, עגונות מלחמת העולם השנייה, עגור, עגור (יישוב)