טכניקה באמנות החזותית המדגישה ניגוד חד בין אור וצל כדי ליצור תחושת נפח, עומק ודרמטיות. "הצייר השתמש בקיארוסקורו כדי להדגיש את נפח הגוף ואת הבעת הפנים." "טכניקת הקיארוסקורו מעניקה לציור עומק ודרמטיות." "ביצירה זו ניכר שימוש בקיארוסקורו ליצירת ניגוד עז בין אזורים מוארים לאזורים מוצללים."

קיארוסקורו (באיטלקית: Chiaroscuro; מילולית: "כהה⁻בהיר", לעיתים מתורגם "אור⁻צל") הוא מונח מתחום הציור ועיקרו שימוש בניגודיות (קונטרסט) חדה בין אזורים כהים לבין אזורים בהירים בציור, בעל השפעה על תפיסת היצירה והקומפוזיציה שלה. הניגודיות יוצרת תחושה של דרמה ותלתממדיות ומציגה אובייקטים בעלי חשיבות כמוארים או כמקורות⁻אור. המונח משמש גם לאפקטים דומים באמנויות נוספות, כגון קולנוע, צילום וגרפיקה ממוחשבת. קרוואג'ו הוא מייצגה ומפתחה הבולט ביותר של השיטה. מתוך ויקיפדיה

קיארה באנקיני, קיארה דופלה, קיארה מרגריטה קוצולאני, קיארה סירקוזה, קיארה פראני, קיבאנץ' טטליטו, קיבארט, קיבארטאי, קיבדו, קיבה