הפסקת דיבור או הימנעות מדיבור; אי⁻השמעת קול. "לאחר ההודעה השתררה בחדר שתיקה מוחלטת." "הוא העדיף לשמור על שתיקה במשך כל הדיון." "שתיקת הקהל הדגישה את חומרת הדברים."

התעלמות או הימנעות מהתייחסות לנושא. "מול הטענות הקשות בחר השר בשתיקה." "שתיקת ההנהלה לנוכח התלונות עוררה ביקורת." "במקום להשיב לשאלה, הוא הגיב בשתיקה."

מי שמתחילה לדבר על עניין כלשהו לאחר שנמנעה מכך במשך זמן רב, או חושפת דבר שנשמר עד אז בסוד או בשתיקה. "לאחר שנים של הימנעות מריאיונות, היא שוברת שתיקה ומספרת על מה שעברה." "בספר החדש הסופרת שוברת שתיקה בנוגע לילדותה." "העדה שוברת שתיקה וחושפת פרטים שלא היו ידועים קודם."