שריד של בעל חיים או של צמח קדום שהתקשה והשתמר בסלע. "במוזיאון מוצגים מאובנים של דגים קדומים." "החוקרים מצאו מאובן של עלה בתוך שכבת סלע." "המאובן סייע לשחזר את הסביבה שבה חי היצור."

נוקשה בדעותיו או בדרכיו; שמרן מאוד ואינו מוכן להשתנות. "הארגון סובל מניהול מאובן שאינו מתאים למציאות החדשה." "גישתו המאובנת מקשה על קבלת רעיונות חדשים." "המערכת נשארה מאובנת למרות הצורך ברפורמה."

קפוא או משותק מפחד. "לרגע עמד מאובן מול הסכנה ולא הצליח לזוז." "הילד נשאר מאובן כששמע את הרעש הפתאומי." "היא הביטה בדלת בעיניים פעורות, מאובנת מפחד."

קפא ואיבד את יכולת התגובה

סֻלַּע

מאובן הוא שריד צמח או אורגניזם (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי. מתוך ויקיפדיה

מכשיר סיבובי המשמש קדרים לעיצוב וליצירה של כלי חרס מחֵמָר. "הקדר עיצב כד על האובניים." "בסדנה למדו המשתתפים לעבוד על אובניים." "האמן יצר קערה מחימר בעזרת האובניים."

מבנה אבן שעליו מכינים כלי חרס

"חקר המאובנים מסייע להבין אילו בעלי חיים חיו בכדור הארץ לפני מיליוני שנים." "היא בחרה ללמוד חקר מאובנים באוניברסיטה." "ממצאים חדשים תרמו להתקדמות בחקר המאובנים."

אובניים הם מכשיר בצורת גלגל המשמש קדרים זה כחמשת אלפים שנה ליצירת כלי חרס. מתוך ויקיפדיה

מאואר פארק, מאובן, מאובן חי, מאובן לאומי, מאובן מעבר, מאובנים חיים, מאובנים לאומיים בארצות הברית, מאוגוז'אטה אולייניק, מאוהבות עצמית, מאוואשי