חסר תרבות ונימוסים; גס וברברי. "התנהגותו המבוהמת הרחיקה ממנו אנשים רבים." "הסופר תיאר שליט מבוהם וחסר רסן." "אין מקום לדיבור מבוהם ופוגעני במרחב הציבורי."

סביל של בִּהֵם: נעשה בהמי; התנהג בגסות ובאכזריות. "המלחמה הממושכת ביהמה את הלוחמים והקהתה את רגישותם." "הקהל בהם מול גילויי האלימות החוזרים ונשנים." "אין לקבל מצב שבו אדם בהם ומאבד כל רסן מוסרי."

חוג חברתי⁻תרבותי של אמנים, סופרים ואנשי רוח, המזוהה עם אורח חיים לא בורגני ובלתי קונבנציונלי. "בשנות השישים פרחה בתל אביב בוהמה של משוררים, ציירים ומוזיקאים." "הסרט מתאר את חיי הבוהמה בפריז של סוף המאה התשע עשרה." "היא נמשכה לאווירה החופשית והמרדנית של הבוהמה המקומית."