גרם לדבר להיות בולט או מזדקר יותר. "המעצב הבליט את הכותרת באמצעות צבע כהה." "הוא הבליט את קווי המתאר של הציור בעיפרון עבה." "התאורה הבליטה את פרטי הפסל."

הפנה תשומת לב לדבר מסוים; שם עליו דגש. "הנואם הבליט את חשיבות החינוך בדבריו." "הכתבה הבליטה את הישגי הקבוצה בעונה האחרונה." "המורה הבליטה את ההבדל בין שני המושגים."

הִתְרוֹמְמוּת מעל פני השטח; הִזְדַּקְּרוּת

משיכת תשומת לב

תכונת הדבר הבולט

שם פעולה של לָט: כיסה או עטף דבר מה במעטה. "הערפל לָט את ההרים בשעות הבוקר המוקדמות." "הלילה לָט את העיר בחשכה כבדה." "עשן סמיך לָט את האזור כולו."