מבצר ז'וליאן (באנגלית: Fort Julien או Jullien) היה מבצר במצרים, שנבנה במקור על ידי האימפריה העות'מאנית ונכבש על ידי צרפת במהלך מסעותיו של נפוליאון במצרים ובסוריה בין 1798 ל⁻1801. המבצר ניצב בגדה המערבית של הנילוס כמה קילומטרים צפון⁻מזרחית לראשיד (רוזטה) בחוף הצפוני של מצרים. המצודה הוקמה על ידי הסולטאן אל⁻אשרף סייף אל⁻דין קייטביי (1468⁻1496 לספירה) כחלק מהמעוזים הצפוניים שבנו הממלוכים המגנים על המדינה מפני פולשים, ושופצו בהמשך בתקופת שלטונו של הסולטאן קאנשו אל⁻גאורי ( 1501⁻1516 לספירה). המצודה נחנכה רשמית בשנת 1482 לספירה. יש לה צורה מלבנית, עם ארבעה מגדלים עגולים למחצה, אחד בכל פינה. המתחם כלל מבנה מבנה מרכזי ובו מקומות לבתים של חיילים, ומקומות ספציפיים לאחסון נשק, ומסגד. המצודה מורכבת מאלפי אבני אבן גיר, חלקן הגיעו ממבנים מצריים קדומים קודמים שהוחזקו בכתובות הירוגליפיות, כולל אבן רוזטה המפורסמת, שהתגלתה על ידי המשלחת הצרפתית למצרים. באמצע יולי 1799 חיילים צרפתים בפיקודו של לוטננט פייר⁻פרנסואה בושאר חשפו את אבן רוזטה המפורסמת במבצר בעת שחיזקו את ביצוריו. שנתיים לאחר מכן נכבש בידי כוח בריטי⁻טורקי משולב לאחר מצור קצר והפגזה של המבצר. מתוך ויקיפדיה

מבצר הונין, מבצר הים בצידון, מבצר המונפור, מבצר המלח, מבצר המלך, מבצר חגואה, מבצר יחיעם, מבצר כפרלט, מבצר כריסטיאנסבורג, מבצר לובליאנה