יהודי גלותי הוא מושג שמקורו באנטיתזה שהציגה הציונות ליהדות של הגלות, בעיקר באירופה במסגרת התפיסה של שלילת הגלות. היהודי הגלותי מתואר כיהודי פסיבי, חלש, העוסק ב"עסקי אוויר" (ביידיש: "לופט גשעפט" (Luftgeschäft), כלומר עיסוקים שאין בהם עבודה ממשית או יושר, אלא תיווך או פנקסנות, כעריכת דין וניהול חשבונות, וסובל מנחת ידם של הגויים מבלי להגיב. הציונות ביקשה ליצור אנטיתזה לדימוי זה ולבנות בארץ ישראל יהודי חדש: אקטיבי, חזק, העוסק בעבודת האדמה ומגן על עצמו מפני התקפות הגויים. מתוך ויקיפדיה

נייר כתוב המגולגל סביב עצמו

כל אחד מחמישה ספרים המופיעים בחלק הכתובים בתנ. "ך." ",."

רשימה ארוכה וטרחנית. "הוא כתב לי מגילה של סיבות בעד ונגד."

הפרשה סמיכה, לרוב צהבהבה, הנוצרת באזור נגוע בזיהום או בדלקת. "הרופא ניקה את המוגלה שהצטברה סביב הפצע." "מן החתך יצאה מוגלה, ולכן הומלץ לפנות לטיפול." "הופעת מוגלה באזור המודלק עלולה להעיד על זיהום."

מי שהופך דבר לגלוי, מי שחושף דבר מה

גלות מוסקבה, גלות עשרת השבטים, גלות ראשונה, גלותטיון, גלותי, גלזגו, גלזגו סלטיק, גלזגו ריינג'רס, גלזוב, גלזורה

קשור לגלות, מאפיין את הגלות או שמוצאו בגלות. "היצירה משלבת מוטיבים גלותיים עם יסודות מקומיים." "בספר נידונים דפוסי חיים גלותיים בקהילות יהודיות שונות." "לשונו של הכותב נושאת גוון גלותי מובהק."

עזב את ארצו בכפייה

כדור זכוכית או מתכת קטן המשמש כמשחק או כקישוט. "הילדים שיחקו בגולות צבעוניות בחצר בית הספר." "הוא אסף גולות זכוכית ישנות ושמר אותן בקופסה." "בקצה השרשרת הייתה גולה מתכתית קטנה לקישוט."