הונע לפעולה; קיבל דחיפה או עידוד לעשות דבר⁻מה. "הוא דורבן להשלים את המשימה במהירות." "דברי המורה דרבנו את התלמידים להשתתף בתחרות." "הצוות דורבן לפעול בעקבות הממצאים החדשים."

גלגל שיניים חד המחובר לעקב המגף ומשמש לדקירת בהמה כדי לזרז אותה. "הרוכב לחץ קלות את הדורבן בעקביו כדי להאיץ את הסוס." "הדורבנים שעל המגפיים שימשו את הפרשים ברכיבה." "השימוש בדורבן נועד לזרז את הבהמה בעת הרכיבה."

בליטה קשה וחדה בגוף של בעל חיים או של צמח. "לתרנגול יש דורבן בולט ברגלו." "הגנן נזהר מן הדורבנים שעל הגבעול." "אצל בעלי חיים מסוימים הדורבן משמש להגנה."

דברים קשים ונוקבים

דברים חדים ונוקבים, הנאמרים בבהירות ובתקיפות. "בנאומו השמיע השר מילים כדרבנות נגד תופעות השחיתות." "המאמר נכתב במילים כדרבנות והציג ביקורת חריפה על המצב." "היא דיברה במילים כדרבנות ולא הותירה מקום לספק."