התכונה של מי שאפשר לסמוך עליו ולהאמין לו, אָמִינוּת. "המהימנות של העד נבחנה בקפדנות במהלך המשפט." "החוקרים בדקו את מהימנות הנתונים לפני שפרסמו את הממצאים." "הצלחת המערכת תלויה במהימנות הרכיבים שלה."

אפשר לסמוך עליו, אמין

שם פעולה של הֵימִין: נטה או פנה לצד ימין. "בצומת הנהג הֵימִין ופנה לרחוב הראשי." "כדי להימנע מהמכשול, הרוכב הֵימִין בחדות." "הסירה הֵימִינָה מעט והתקרבה אל המזח."

הפעולה של מה שנמנה

מהימנות (או אמינות) בדיני הראיות, היא מבחן ראייתי המבטא את יחסו של בית המשפט לאמיתות עדותו של עד במשפט. מתוך ויקיפדיה

מהיאנה, מהיום למחר, מהיינה, מהילה, מהילוב, מהימנות (שיטות מחקר), מהימנות בין שופטים, מהימנות טפסים מקבילים, מהימנות פנימית, מהינדה ראג'פקסה