אדם שמוצאו מירושלים או שהוא מתגורר בה. "הירושלמי סיפר בגאווה על השכונה שבה גדל." "כשהגיע לתל אביב, כולם שמעו מיד שהירושלמי מדבר אחרת." "הירושלמי הוותיק הכיר כל סמטה במרכז העיר."

כינוי מקובל לתלמוד שנערך בארץ ישראל, בניגוד לתלמוד הבבלי. "החוקר השווה בין נוסח הירושלמי לבין נוסח הבבלי." "בשיעור עסקו בסוגיה מתוך הירושלמי." "יש מסכתות שבהן הירושלמי קצר מן הבבלי."

התלמוד הירושלמי נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או ירושלמי, הירושלמי, ים התלמוד, מהות החיבור בכך שמפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים. מתוך ויקיפדיה

"ירושלמי" היא מילה המבטאת שייכות לעיר ירושלים, וכמטונימיה גם לארץ ישראל (בעיקר לעומת המילה ). מתוך ויקיפדיה

ירושלמי הוא גופן עברי שהוא וריאציה על האות המקורית המכונה "ירושלמי", שזהות מעצבה אינה ידועה. הגופן מבוסס על אותיות עתיקות שנמצאו חרותות עלגבי לבנים בירושלים. הקו האופייני לאותיות אלו הוא המשולש שבראשיתן. בשעת כתיבה בכתב זה מוחזקת הציפורן מעט יותר באלכסון מאשר עם כתיבה בכתב הספרדי, כדי שיהיו הקווים תמיד בעלי אותו עובי לערך. מתוך ויקיפדיה

אישה שמוצאה מירושלים או שהיא מתגוררת בה. "היא ירושלמית מלידה ומכירה כל סמטה בעיר." "בכנס השתתפה ירושלמית שסיפרה על חיי היומיום בבירה." "השכנה החדשה היא ירושלמית שעברה לאחרונה לתל אביב."

שם תואר לנקבה המציין שייכות לירושלים או זיקה אליה. "האדריכלית הציגה תפיסה ירושלמית של המרחב העירוני." "במאמר נבחנה המסורת הירושלמית של קהילות העיר." "בהגייתה נשמעה נימה ירושלמית מובהקת."

ירושלים: האצלתו של הענק אלביון, ירושלים, ירושלים, ירושלים, ירושלים (סרט), ירושלים, שער החבשים, ירושלימער אלמאנאך, ירושלמי (גופן), ירושלמי על סדר קדשים, ירושלמי על סדר קודשים, ירושלמי קדשים, ירושלמים (מפלגה)