באסטרונומיה, תנועה עצמית של גרם שמים היא השינוי הנצפה במיקומו של גרם השמים על רקע העצמים הרחוקים יותר שנראים קבועים במקומם. מכיוון שתנועת כדור הארץ סביב השמש גורמת להיסט ומשנה את מיקומם של גרמי שמים קרובים ביחס לרחוקים, התנועה העצמית נמדדת ביחס לצופה דמיוני הנמצא במרכז המסה של מערכת השמש. היחידות המקובלות למדידת התנועה העצמית הן שניות קשת לשנה או אלפיות של שניות קשת לשנה ומסומנות באות היוונית μ. ניתן לפרק את התנועה העצמית לשני רכיבים במערכת הקואורדינטות המשוונית: השינוי בעלייה הישרה \mu_\alpha=\alpha_1⁻\alpha_0, שנמדד בשניות זמן, והשינוי בנטייה \mu_\delta=\delta_1⁻\delta_0, שנמדד בשניות קשת. התנועה העצמית הכוללת היא \mu=\sqrt{\mu_\delta^2+\mu_\alpha^2\cdot\cos^2\delta}. השם "תנועה עצמית" אינו מדויק, שכן התנועה העצמית של גרם שמים אינה תלויה רק בתנועתו של גרם השמים אלא גם בתנועת השמש סביב שביל החלב. מתוך ויקיפדיה

מהירות לוע, מהירות מופע, מהירות מילוט, מהירות מכשירית, מהירות מסוכנת, מהירות סיבובית, מהירות עיוות, מהירות על קולית, מהירות על⁻קולית, מהירות פאזה