המונח פולקלור (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו⁻lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי. חקר הפולקלור עוסק בהעברה של מסורות עממיות בצורות מגוונות כגון מנהגים, מאכלים תרבותיים, שירה, לבוש, אמנות, סיפורי עם, לשון, וכדומה. הפולקלור התפתח במקביל למדינות הלאום, התיעוש, והמודרניזציה. התפתחות הלאומים באה יחד עם התפתחויות בזהות עממית וסיפורי עם. התפתחות התיעוש הפך את מעבר המידע הפולקלוריסטי לזמין יותר. מתוך ויקיפדיה

כלל הסיפורים, המוזיקה, האמונות, האמירות והאומנויות המאפיינים עם מסוים ומועברים במסורת

פולקוואנג, פולקט הערבות, פולקטינג, פולקיזם, פולקישר ביאובכטר, פולקלור ברזילאי, פולקלוריסטיקה פונקציונליסטית, פולקנתוס, פולקסאופר של וינה, פולקסאמפפנגר