ציץ הוא תכשיט מזהב המתואר במקרא ובתלמוד כאחד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול בבית המקדש. מקום הנחתו הוא בראש, סמוך למקום הנחת התפילין. הציץ מרצה על הקרבה בטומאה. מתוך ויקיפדיה

שָׁד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב. השדיים הנשיים זהים במבנם ובתפקידם לבלוטות החלב המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך בלוטות חלב מורכבות; כל שד מכיל בין 10 ל⁻20 בלוטות חלב פשוטות הנפגשות כולן בפִטמה. השדיים נחשבים לסימני מין משניים, והם מתפתחים בדרך כלל בגיל ההתבגרות. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. בתרבויות שונות בעולם השדיים הנקביים מהווים סמל מיני. מתוך ויקיפדיה

שד

פרח. "בגינה פרח ציץ אדום בין העלים הירוקים." "הילדה קטפה ציץ קטן והניחה אותו באגרטל." "על שפת השדה צמחו ציצים צבעוניים באביב."

נבט או ניצן של צמח. "מן האדמה בקע ציץ ראשון לאחר הגשם." "על הענף הופיעו ציצים עדינים לקראת האביב." "הגנן בדק אם כבר יצא ציץ מן הזרע."

קווצת שיער או קבוצת חוטים המשמשת לקישוט; גדיל; כרבולת. "בקצה הצעיף היה ציץ משי צבעוני." "לתרנגול היה ציץ אדום בולט על ראשו." "הכובע עוטר בציץ חוטים מוזהב."

ציפרופלוקסאצין, ציפרופלוקסצין, ציפריאן מאריצה, ציפרלקס, ציפרנית, ציץ הזהב, ציץ נזר הקדש, ציץ נזר הקודש, ציצאמורי, ציצה (הרלדיקה)