מי שאחזו בו

אחזו בו; נאחז; נתפס

חזקת ממון הוא כלל במשפט העברי המעניק עדיפות לצד המחזיק בזמן הווה בנכס או ברכוש, כאשר מתגלע ספק בקשר לבעלות על הדבר בין שני צדדים. הכלל מורכב מדין החזקה, בנוסף לדין המוציא מחברו עליו הראיה, לעיתים משמש האחיזה בחפץ מסוים ראיה על הבעלות כמו חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו. מתוך ויקיפדיה

ישׁ"ע, יו"שׁ, הַשְׁטָחִים

מוחארק (אי), מוחארק (עיר), מוחדון, מוחון, מוחות בורחים, מוחי א⁻דין א⁻שריף, מוחיטו, מוחמאד רזה שאה פהלאבי, מוחמד, מוחמד (פירושונים)