דבר מה שעליו מתבצעת פעולה, שיחה וכיוצא בזה. "העכברים היו מושאי המחקר."

שם עצם שעליו מתבצעת פעולה

שם עצם או צירוף שמני שעליו מתבצעת הפעולה, המשלים את הפועל ועונה על שאלות כגון „את מי?”, „את מה?”, „במי?”, „במה?”, „למי?” ו„למה?”. "במשפט „התלמיד קרא את הספר”, „הספר” הוא המושא." "הפועל „עזר” מצריך מושא, כמו במשפט „היא עזרה לחברתה”." "במשפט „הילד שיחק בכדור”, „בכדור” משמש מושא."

השיאו אותו, חיתנו אותו; חותן

בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה. המושא יכול להתקשר לפועל ישירות, בלי מילת יחס (מושא ישיר) או על ידי מילת יחס (מושא עקיף) שהיא חלק מהערך המילוני של הפועל. לפיכך, החלפת מילת היחס המוצרכת תשנה (בדרך כלל) את משמעות המושא או הפעולה (לדוגמה: "הודה ל" [מישהו] לעומת "הודה על" [משהו] לעומת "הודה ב" [אשמה, עבירה וכיוצא בזה]). מתוך ויקיפדיה

מוש בן ארי, מוש בן ארי - Live, מוש בן⁻ארי, מוש השור, מוש קאשי, מושאע, מושב, מושב (מטוס נוסעים), מושב (מטוס), מושב אביבים