הִתְיַסֵּר, הִתְעַנָּה, סָבַל

יום רגיל, שאינו שבת או חג

חול הוא חומר גרגרי המורכב מתוצרי בליה של סלעים ושאריות מינרליות של בעלי חיים. מתוך ויקיפדיה

חול, על פי המסופר בספר בראשית, היה בנו השני של ארם בן שם בן נח, ואחיו, בני ארם השמי: עוץ, גתר ומש. על פי הגרסה המופיעה בדברי הימים א' יש האומרים כי לא היה בנו של ארם כי אם אחיו, כלומר, בנו של שם. במצודת דוד נאמר: "אלו הד' [כלומר: עוץ, חול, גתר ומשך] היו בני ארם ולקצר חשבם בבני שם כי בני בנים הם כבנים". מתוך ויקיפדיה

שעבר תהליך של חילון; שנעשה לא דתי או פחות דתי. "החברה הישראלית נעשתה מחולנת יותר בתחומים מסוימים." "הטקס קיבל אופי מחולן והתרחק מן המסורת הדתית." "המרחב הציבורי בעיר מתואר לעיתים כמחולן."

שנסלח לו; שקיבל מחילה. "לאחר שביקש סליחה כנה, היה מחול בעיני חברו." "החוב הישן נחשב מחול לאחר החלטת בית המשפט." "מי שחטאו מחול יכול לפתוח דף חדש."

ריקוד אמנותי המבוצע לפני קהל

יָצָא לפועל, הִתְגַּשֵּׁם, קָרָה

חוכמת ההמונים, חוכמת המונים, חוכמת הנסתר, חוכמת ישראל, חוכר, חול (דמות מקראית), חול המועד, חול המועד סוכות, חול המועד פסח, חול השטן

שאינו חג או מועד; של יום⁻יום, של שגרה. "לבשתי לפגישה בגדי חול ולא בגדים חגיגיים." "בשבתות הוא מקפיד על לבוש שונה מזה שהוא לובש בימי חול." "המסעדה פתוחה בימי חול בלבד."

גופו לא בריא, סובל ממחלה

(חולה על) אוהב מאוד

(חולה מ⁻) סובל מ⁻

מושחת, פגום

פציינט

גרגירי סלע ואדמה דקים. "הילדים בנו ארמון מחול על שפת הים." "הרוח העיפה חול אל תוך החצר." "המסלול כוסה בשכבה עבה של חול."