השייך ליהדות או מאפיין אותה. "החג נשא אופי יהדותי מובהק." "הספר עוסק במנהגים יהדותיים בקהילות שונות." "בטקס שולבו סמלים יהדותיים מסורתיים."

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים. מורשת נרחבת זו כוללת נרטיבים היסטוריוגרפיים משותפים ואלמנטים של דת, לאום ותרבות, שהתפתחו בקרב עם ישראל החל מראשית התגבשותו באזור הלבנט בשלהי האלף השני לפנה"ס. מתוך ויקיפדיה

יש בו כעת צביון יהודי

יה⁻יה, יהא מונח עד שיבוא אליהו, יהאן מיכאל פוגל, יהב גורפינקל, יהב שחף, יהדות אוברלנד, יהדות אוהיו, יהדות אוזבקיסטן, יהדות אונטרלנד, יהדות אוני

דתם של היהודים, אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות. "היא חוקרת את מקורות היהדות בתקופת הבית השני." "ערכי היהדות תופסים מקום מרכזי בזהותו של העם היהודי."

זהותו, אופיו או מכלול תכונותיו של יהודי; יהודיות. "הוא ביקש לבטא את יהדותו ביצירתו הספרותית." "השיחה עסקה בשאלת היהדות והזהות האישית."