אחת משתי הקטגוריות, זכר או נקבה, ביצורים חיים או בדקדוק. "מין הילוד הוא זכר." "מין המילה „אבן” הוא נקבה." "ברישום צוין מין הנבדק."

יחסי אישות; קיום יחסים מיניים. "הספר עוסק בעמדות חברתיות כלפי מין." "בשיעור חינוך דיברו על מין ואחריות אישית." "הכתבה עסקה בייצוג של מין בתקשורת."

גֶ'נְדֶּר, מִגְדָּר

זַן, טִפּוּס, סוּג, קָטֵגוֹרְיָה

הַמִּין הֵחָזָק - כינוי לגברים

הַמִּין הָחַלָּשׁ - כינוי לנשים, בדרך כלל מתוך תפיסה סטריאוטיפית של חולשה לעומת גברים. "הביטוי „המין החלש” נחשב כיום בעיני רבים לכינוי מיושן ופוגעני לנשים." "במאמר נבחנה הדרך שבה הוצג „המין החלש” בעיתונות של ראשית המאה העשרים." "המחברת מתחה ביקורת על השימוש בכינוי „המין החלש” בשיח הציבורי."

הַמִּין היפה - כינוי לכלל הנשים

מ"ז - מין זכר

מין - זכר

שורש - מי"נ

הטיות - מִינִים, מִינֵי⁻

שייכות - מִינוֹ, מִינָהּ, מִינִי, מִינֵנוּ, מִינְךָ, מִינֵךְ, מִינְכֶם, מִינְכֶן, מִינָם, מִינָן, מִינָיו, מִינֶיהָ, מִינַי, מִינֵינוּ, מִינֶיךָ, מִינַיִךְ, מִינֵיכֶם, מִינֵיכֶן, מִינֵיהֶם, מִינֵיהֶן

אותיות שימוש - וּמִין, שֶׁמִּין, הַמִּין, מִמִּין, כְּמִין, לְמִין, בְּמִין, וְהַמִּין, וְשֶׁמִּין, מֵהַמִּין, בַּמִּין, לַמִּין

אותיות שימוש עם הטיות - וּמִינִים, שֶׁמִּינִים, הַמִּינִים, מִמִּינִים, כְּמִינִים, לְמִינִים, בְּמִינִים, וְהַמִּינִים, וְשֶׁמִּינִים, מֵהַמִּינִים, בַּמִּינִים, לַמִּינִים