שם פעולה של מִשְׁכֵּן: נתן דבר כמשכון תמורת הלוואה; שִעבד כערבון. "הוא מִשְׁכֵּן את תכשיטי המשפחה כדי לקבל הלוואה מהבנק." "בעל העסק מִשְׁכֵּן את רכבו לצורך כיסוי חובות זמניים." "החקלאי מִשְׁכֵּן חלק מן הציוד החקלאי בתמורה לאשראי."