שאכול או פגום מעט עקב כרסום. "הספר הישן נמצא בארון כשהוא מכורסם בקצותיו." "הארון העשוי עץ עמד שנים במחסן ונראה מכורסם." "העלים המכורסמים העידו על נוכחות חרקים בגינה."

בעל חיים מסדרת המכרסמים, יונק קטן עד בינוני בעל שיניים חותכות חדות המשמשות לכרסום מזון וחומרים שונים. "העכבר הוא מכרסם הנפוץ באזורים מיושבים." "החוקר עקב אחר התנהגותו של מכרסם קטן בשדה." "אוגר הוא מכרסם בעל שיניים חזקות לכרסום."

אכל בנגיסות קטנות ורצופות; נגס בשיניו שוב ושוב. "הארנב כרסם את הגזר בשקט." "העכבר כרסם את הפינה של קופסת הקרטון." "הילד כרסם עוגייה בזמן שהמתין."

(כרסם ב⁻) הפחית בהדרגה; החליש או פגע מעט מעט. "המשבר הכלכלי כרסם ברווחי החברה." "הביקורת המתמשכת כרסמה באמונו העצמי." "השחיקה היומיומית כרסמה במעמדו הציבורי."

נאכל בנגיסות קטנות

הקטינו אותו, הֻפְחַת

בטן גדולה ושמנה שנוצרה לכאורה משתייה מרובה של בירה ואלכוהול

אכל מספיק כדי לא להיות רעב, שבע

בעל כרס גדולה ועבה; שמן בבטנו. "האיש עב הכרס התקשה לעבור במעבר הצר." "בספר מתואר סוחר עב כרס בעל קול רם." "המלך צויר כדמות עב כרס היושבת על כיסא רחב."

הבטן היא אזור בגופם של בעלי חיים, הנמצא בין האגן לבין בית החזה. מתוך ויקיפדיה

כרמן קררה, כרמן רופה, כרן, כרנכ, כרנכ, כרס מלינדוס, כרסום, כרסומת, כרסטומטיה, כרסטומתיה

בטן גדולה ובולטת. "לגבר המבוגר הייתה כרס בולטת." "הוא ניסה להסתיר את הכרס מתחת לחולצה רחבה." "המאמן המליץ לו להתאמן כדי להפחית את הכרס."