מה זה מלביש - מילון עברי עברי

מילון עברי עברי

מילים נרדפות

צירופים וביטויים

ראשי תיבות

מילון עברי אנגלי בטא

גימטריה

חרוזים

התקבלו 12 פירושים במילון למלביש

מַלְבִישׁ - שם עצם, זכר

מי שעוסק בהלבשת המשתתפים בסרט, בהצגה, במופע, בטלוויזיה וכדומה. "המלביש התאים לכל שחקן את התלבושת המתאימה לתפקידו." "לפני תחילת הצילומים עברו השחקנים דרך חדרו של המלביש." "המלבישה והמלביש אחראים להופעת המשתתפים על הבמה."

costumer, dresser

מַלְבִישׁ - הִלְבִישׁ, פועל, שורש: לב"ש, בניין: הפעיל, הטייה: הווה

שם בגדים על אדם אחר; גרם למישהו ללבוש בגד. "האם הלבישה את הילד במעיל לפני שיצאו מהבית." "המטפלת הלבישה את התינוק בבגדים חמים." "הוא הלביש את השחקן בתלבושת מסורתית לצורך ההצגה."

clothe, dress

מלָבִישׁ - שם עצם, זכר

ראוי ללבישה; מתאים או נוח ללבוש. "הבד רך ונעים, ולכן הבגד לביש גם במשך יום שלם." "למרות העיצוב היפה, המעיל אינו לביש במזג אוויר חם." "אחרי התיקון, החליפה שוב הייתה לבישה."

wearable

מלְבַיֵּשׁ - בִּיֵּשׁ, שם פועל, שורש: בי"ש, בניין: פיעל, הטייה: שם פועל

העמיד במבוכה; גרם בושה או אי⁻נעימות. "ההערה הפומבית ביישה את התלמידה מול כל הכיתה." "הוא נבוך משום שחברו בייש אותו בפני האורחים." "ההתנהגות הגסה ביישה את בני המשפחה."

embarrass, humiliate

בִּישׁ גָּדָא

אדם חסר מזל, שלימזל

בִּישׁ מַזָּל

מזל רע

הִלְבִישׁ עֲלָיו תִּיק

ייחס לו אשמה שלא בצדק; הפליל

מְבַיֶּשֶׁת אֶת הָפִירְמָה

אכזב את הקבוצה שאליה השתייך

מלבִּישׁ - שם עצם, זכר

גרם לבושה, גרם למבוכה

בי"ש - ראשי תיבות