א
א
א
מי שנוטה להבליג
נמנע מלהגיב על עלבון, פגיעה או תקיפה; התאפק ולא השיב. "למרות הדברים הקשים שנאמרו עליו, הוא הבליג ולא ענה." "המורה ביקשה מן התלמידים להבליג על ההקנטות ולא להיגרר למריבה." "היא נפגעה מן ההערה, אך בחרה להבליג."
ממבליגן מילון - ממבליגן הגדרה מילונית - מילון עיברי ממבליגן - פירוש ממבליגן
ממבליגן תרגום - ממבליגן באנגלית - nnckhdi
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
