מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יום⁻יומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות. ספר "משלי" מדבר על "להבין משל, ומליצה; דברי חכמים, וחידתם". בתקופת ההשכלה הרבו להשתמש בלשון המליצה, ובמהלך הזמן נתפסה פעמים רבות הלשון המליצית כציון לגנאי. מתוך ויקיפדיה

מַחֲמִיא

אדם שמועמד לעבודה הציע לצורך מתן חוות דעת על איכותו המקצועית. על⁻פי רוב בוס או קולגה לשעבר של המועמד, או מי שהזמין ממנו עבודה או שירות. "במודעת דרושים: יש לציין שלושה ממליצים, רצוי מהתקופה האחרונה."

מליסנדה, מלכת ירושלים, מליסרון, מליפיסנט, מליפיסנט (סרט), מליפיסנט 2, מליציה, מליצית הנמרים בלבנון, מליק ביזלי, מליק מונק, מליק סילי

מתאפיין בשפה גבוהה ופיוטית. "סגנונו המליצי של הנאום יצר רושם חגיגי ורשמי." "המחבר בחר בלשון מליצית כדי להעניק לטקסט אופי נשגב." "יש קוראים המתקשים להתחבר לסגנון מליצי מדי."

שיש בו לשון גבוהה, מהודרת ופיוטית. "הנאום נכתב בסגנון מליצי ומרשים." "המשורר השתמש בלשון מליצית כדי להעצים את הרגש." "יש הקוראים לטקסט זה טקסט מליצי מדי."