בָּלַט

חנניה, מישאל ועזריה (בשמותיהם הארמיים: שדרך, מישך ועבד נגו) הם דמויות מקראיות הנזכרות בספר דניאל, בסיפור שבו הם מושלכים על ידי נבוכדנצר לכבשן בשל סירובם לעבוד עבודה זרה, וניצלים ממוות על ידי אלוהים. מתוך ויקיפדיה

משך הוא השישי מבין בניו של יפת, לאחר יוון ותובל. מקובל לזהותו עם משכ המוכר ממקורות אשוריים וכן ממקורות קלאסיים מאוחרים יותר כשבט החלוץ הפריגי. מתוך ויקיפדיה

הביא למצב עניינים רצוי. "השכין שלום."

הכניס דיירים לבית; איכלס; שיכן

שׂם; הניח

הפעיל כוח כדי להזיז לכיוונו. "הנזיר משך בחבל הקשור לפעמון הכנסיה." "אבי משך את השמיכה מעלי כדי שאקום."

השהה, עיכב. "השר משך את נאומו עד שראש הממשלה יגיע למליאה." "הילד משך את זמן המקלחת כי לא רצה ללכת לישון."

הוציא כסף מהבנק. "בעלי משך את כל החסכונות שלנו."

מצא חן. "תחום האמנות משך אותו."

המשיך לפעול למרות שחווה מצוקה

ארוך

כרוני

משיר, משיר זהוב, משיר שחור, משירי אברהם חלפי, משירי ארץ אהבתי, משך דור, משך חכמה, משכאת, משכב בהמה, משכב זכור

פרק זמן; אורך הזמן שבו דבר מה נמשך. "משך הפגישה היה כשעתיים." "הרופא בדק את משך ההחלמה הצפוי." "משך הקורס הוא סמסטר אחד."