א
א
א
מִן הַמִּנְיָן
2.
בעל מעמד מלא, רשמי וקבוע בארגון, במוסד או בגוף כלשהו. "הוא התקבל כחבר מן המניין באקדמיה." "לאחר תקופת הניסיון מונתה למרצה מן המניין." "רק חברים מן המניין רשאים להשתתף בהצבעה."
2.
3.
5.
צורות לא תקניות - מן המניין, מן המינין, מן המיניין, מין המנין, מין המניין, מין המינין, מין המיניין, מן ההמניין, מן ההמינין, מן ההמיניין, מין ההמנין, מין ההמניין, מין ההמינין, מין ההמיניין
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
