בעל סמכות ונוכחות תקיפה; מפגין שליטה וביטחון. "המורה נקטה גישה סמכותית ושמרה על סדר בכיתה." "קולו הסמכותי של המפקד הרגיע את החיילים." "הוא הציג עמדה סמכותית וברורה בדיון."

שקשור לסמכות או נובע ממנה. "לוועדה יש מעמד סמכותי בקבלת ההחלטות בנושא." "זהו מסמך סמכותי שעליו מתבססים כל הנהלים." "הנחיה סמכותית נמסרה לכל המחלקות בארגון."

העביר חלק מהסמכויות שלו לידי אדם אחר

סמכות היא יכולת של בן אדם מסוים או ארגון, להכתיב דפוסי התנהגות מסוימים לאדם כלשהו. סמכות נחשבת לאחד מיסודות החברה האנושית, ועומדת כנגד שוויון. אימוץ דפוסי פעולה כתוצאה מסמכות מכונה ציות, והסמכות כמושג מקיפה את רוב מקרי ההנהגה. מתוך ויקיפדיה

אדם שניתנה לו סמכות. "אחראי המשמרת מוסמך לטפל בבעיות כשהמנהל לא נמצא."

בוגר תואר שני באוניברסיטה

אדם שקיבל הסמכה למקצוע מסוים. "יותם הוא חשמלאי מוסמך."

מי שעבר הסמכה, מי שהוכשר לתפקיד מסוים. "הוא מוסמך להוראה לאחר שסיים את לימודיו וקיבל תעודה." "רק טכנאי מוסמך רשאי לבצע את התיקון הזה." "היא עובדת כאחות מוסמכת בבית החולים."

בעל תואר אקדמי מתקדם לאחר השלמת לימודים לתואר שני. "היא בעלת תואר מוסמך במדעי המחשב." "לאחר שסיים את לימודיו, קיבל תואר מוסמך מהאוניברסיטה." "התוכנית מיועדת לסטודנטים הלומדים לקראת תואר מוסמך."

סמית'סון טננט, סמית'סוניאן, סמיתסוניאן, סמיתסוניט, סמך, סמכות חז"ל בפסיקת ההלכה, סמכות מקומית, סמכות עניינית, סמכותנות, סמל

ממסכותי, מסכמותי