אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה⁻9 לפנה"ס) מתוך ויקיפדיה

מערת אליהו היא מערה בצלע הר הכרמל בחיפה. שבה, לפי המסורת העממית, הסתתר אליהו הנביא בברחו מפני אחאב מלך ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל. מערת אליהו קדושה ליהודים, לנוצרים, למוסלמים ולדרוזים ומהווה אתר ביקור מקובל. בייחוד רבים המבקרים מבין תושבי חיפה, טבריה וצפת בחודש אב, ביום ראשון שאחרי שבת נחמו. יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי, שבו קיים שקע, בדומה למיקום ארון הקודש. בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות. מחוץ למערה נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן, כמקובל במקומות קדושים. מתוך ויקיפדיה

התיאור המקראי בספר מלכים ב פרק ב (1, 11), מתאר את עליית אליהו הנביא בסערה השמימה; העדר אזכור של מוות מוחשי של אליהו, הוביל בהקשרים שונים, להתייחסות לאליהו כבן⁻אלמוות, או כישות שהקשר שלה לעולם הזה ממשיך להתקיים. תפיסה זו הצטרפה לאמונה שקיים קשר בין האל לבני⁻האדם בדרך כלשהי, שבהקשר זה קיבל את המינוח הכוללני גילוי אליהו; כך התפיסה מזהה גילויים שונים, המגיעים ממקור אלוהי ועל⁻טבעי, עם אליהו הנביא. מתוך ויקיפדיה

פתיחת אליהו הנביא, קתדרלת אליהו הנביא

אליהו הכהן מאיזמיר, אליהו הכרמלי, אליהו הלוי, אליהו הלוי פיינשטיין, אליהו המדקדק, אליהו הנביא (פיוט), אליהו הנביא (שיר), אליהו הצרפתי, אליהו הרנון, אליהו התשבי