מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מצחף קדוס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט לתנ"ך נכללים במצהף קדוס חלק מהספרים החיצוניים, ספרי מוסר וספרים שנכתבו על ידי המנהיגים הרוחניים של העדה ומצויים רק בקהילה זו. מצהף קדוס כתובים בגעז (אתיופית עתיקה), ששימשה לשון קודש הן עבור ביתא ישראל והן עבור הכנסייה האתיופית האורתודוקסית אף בתקופות מאוחרות שדיברו באמהרית. מתוך ויקיפדיה

מצה בריי, מצה ברייט, מצה מטוגנת, מצה עשירה, מצה שמורה, מצהר, מצו, מצו"ב, מצו"ק, מצואו באשו