גודל פיזיקלי המתאר את יכולתו של רכיב חשמלי לאגור מטען חשמלי ביחס להפרש הפוטנציאלים בין שני מוליכיו. "הקיבוליות של הקבל נמדדת בפאראד." "הגדלת שטח הלוחות מעלה את הקיבוליות של הקבל." "המהנדסת חישבה את הקיבוליות הדרושה לייצוב המתח במעגל."

קיבוליות הוא היחס בין כמות המטען החשמלי המאוחסן במוליך להבדל בפוטנציאל החשמלי. ישנם שני מושגים קשורים זה לזה של קיבול: "קיבול עצמי" ו"קיבול הדדי ". כל עצם הניתן לטעינה חשמלית מציג "קיבול עצמי". במקרה זה נמדד הפרש הפוטנציאל החשמלי בין האובייקט לקרקע. חומר בעל קיבול עצמי גדול מכיל יותר מטען חשמלי בהפרש פוטנציאלי נתון מאשר חומר בעל קיבול נמוך. המושג "קיבול הדדי" חשוב במיוחד להבנת פעולות הקבל, אחד משלושת המרכיבים האלקטרוניים הליניאריים האלמנטריים. בקבל טיפוסי, שני מוליכים משמשים להפרדת מטען חשמלי, כאשר מוליך אחד טעון חיובי והשני טעון שלילית, אך המערכת כוללת מטען כולל של אפס. היחס במקרה זה הוא גודל המטען החשמלי על שני המוליכים וההפרש הפוטנציאלי הוא זה שנמדד בין שני המוליכים. מתוך ויקיפדיה