קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים, כגון זרעים, אגוזים ופירות. במקרים רבים המרכיב מעובד לפני טחינתו על ידי ייבוש, קלייה, או בדרכים אחרות. שימושו העיקרי של הקמח הוא הכנת עיסה (בצק), שממנה אופים לחם ומאפים אחרים. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

קמחיתיים היא משפחה של חרקים השייכת לעל⁻משפחה כנימות המגן. בארץ ידועים 39 מינים ב⁻20 סוגים שונים. מתוך ויקיפדיה

ציפה או עטף בקמח

מצופה בקמח או מכוסה בו. "הדג המקומח הועבר למחבת החמה." "לפני הטיגון גלגלו את פרוסות החציל בקערה עד שנעשו מקומחות." "ידיו של האופה היו מקומחות לאחר הלישה."

קמונדו, קמונו, קמוסים, קמופוצ'יאה, קמור, קמח בננה, קמח חומוס, קמח חיטה, קמח טף, קמח מצה

העשוי מקמח או מכיל קמח. "המאפה הקמחי הזה מתפורר בקלות." "הבלילה קיבלה מרקם קמחי מדי." "במוצר נמצא טעם קמחי מורגש."

גרגרי דגן טחונים לאבקה המשמשת להכנת מאפים ומאכלים אחרים. "בקערה ערבבו קמח, מים ושמרים להכנת הבצק." "המתכון דורש שתי כוסות קמח לבן." "הוא ניפה את הקמח לפני האפייה."

חומר טחון לאבקה דקה. "הטוחן הפיק קמח מתירס לצורך הכנת פולנטה." "אפשר להכין קמח שקדים מאגוזים טחונים." "במפעל מייצרים קמח דגים להזנת בעלי חיים."