עצר פעילות. "השבית את הרכבת." "השבית שמחה."

הֲפסָקָת הפעולה, העשייה, העבודה וכד'

הימנעות מעבודה כחלק ממאבק של ארגון עובדים במעסיקים שלהם

התבסס במקום באופן קבוע. "לאחר שנים של נדודים קנה לו שביתה בעיר הקטנה." "הרעיון החדש קנה לו שביתה במערכת החינוך." "הביטוי הזה קנה לו שביתה בלשון היומיום."

הפסקה זמנית של הלחימה בין צדדים יריבים. "שני הצדדים הסכימו על שביתת נשק בתיווך בין⁻לאומי." "שביתת הנשק נכנסה לתוקף בחצות הלילה." "לאחר ימים של קרבות הוכרזה שביתת נשק זמנית."