מי שמפקח על דבר מסוים ועוקב אחריו מקרוב, כגון משגיח כשרות או משגיח בבחינות. "המשגיח עבר בין הכיתות במהלך הבחינה." "במסעדה פועל משגיח כשרות מטעם הרבנות." "המשגיח הקפיד על שמירת הנהלים במפעל."

עקב מקרוב; פיקח על דבר מה או על אדם. "המורה השגיח על התלמידים בזמן המבחן." "המציל השגיח על המתרחצים לאורך כל היום." "היא השגיחה על הילד בזמן שהוריו נעדרו."

שם לב; הבחין. "הוא השגיח בגנב שברח דרך החצר האחורית." "רק אז השגיחה בפרט הקטן ששינה את התמונה." "לא השגחתי בכך שהדלת נשארה פתוחה."

תגובה מזלזלת לבדיחה

אדם שתפקידו לוודא שהבחינה מתנהלת כשורה ושהנבחנים אינם עוברים על הכללים, למשל בדיבור, בהעתקה או באיחור. "משגיח הבחינות עבר בין השולחנות במהלך המבחן." "לפני תחילת הבחינה הסביר משגיח הבחינות את הנהלים לנבחנים." "הנבחן פנה אל משגיח הבחינות כדי לבקש דף תשובות נוסף."

פָּרַץ, הֵגִיחַ, בָּקַע