משוואת איינשטיין או משוואת השדה של איינשטיין היא המשוואה המרכזית של תורת היחסות הכללית, הקרויה על שם הפיזיקאי אלברט איינשטיין. היא מקשרת בין הגאומטריה של המרחב⁻זמן, המגולמת בטנזור איינשטיין, לבין החומר במרחב, המבוטא באמצעות טנזור מאמץ⁻אנרגיה, תוך שימוש בקבוע הכבידה האוניברסלי של ניוטון . מציאת המשוואה הייתה אחד משיאי עבודתו של איינשטיין מפרסום תורת היחסות הפרטית ב⁻1905 ועד פרסום תורת היחסות הכללית בנובמבר 1915. משוואה זו מתארת קשר בין שדות טנזוריים והיא דיפרנציאלית ולא⁻ליניארית. מתוך ויקיפדיה

משוואת KdV, משוואת אוילר, משוואת אוילר לגראנז', משוואת אוילר⁻לגראנז', משוואת אוילר⁻לגראנז', משוואת איירינג, משוואת ארהניוס, משוואת ארניוס, משוואת בולצמן, משוואת בורדה - קרנו