חפץ או יצירה המשמשים לנוי ולקישוט. "על המדף הוצבה משכית כסף עתיקה." "באולם הוצגו משכיות נוי מאבן ומזכוכית." "היא קיבלה משכית מעוטרת כמתנה לחג."

שם פרטי עברי לבנות. פירוש השם: קישוט, תכשיט

רע מאוד, שלילי ביותר, חמור

בְּנוֹסָף עַל כַּךְ, מֵעֵבֶר לזה, בְּנוֹסָף

דבר יפה המשמש לנוי או לקישוט. "במרכז האולם הוצבה שכייה עתיקה עשויה זכוכית צבעונית." "האספן רכש שכייה נדירה והציג אותה בארון התצוגה." "על המדף עמדה שכייה קטנה שהוסיפה חן לחדר."

פריט המשמש לקישוט ולעיטור. "הווילונות הרקומים שימשו שכייה לאולם הגדול." "היא בחרה שכייה עדינה לשולחן החג." "על הקיר נתלתה שכייה שהשלימה את עיצוב החדר."

כ' היא האות ה⁻11 באלפבית העברי. האות קרויה כ"ף (כָּף) משום שצורתה בכתב העברי העתיק מזכירה את צורת כף היד, ומילה זו מתחילה בעיצור הנהגה על פיה [k] או [χ] (כ רפה) תלוי במקומה בתוך הצירוף הלשוני. מתוך ויקיפדיה

תקבולת מוצלבת או תקבולת מצטלבת או תקבולת כיאסטית (יוונית: χίασμα מילולית כִיאַזְם) הוא אמצעי ספרותי, בו שתי שורות העומדות זו אחר זו, הן בעלות הרכב מילים זהה אמנם, אך עומדות בסדר הפוך. באופן כזה, המילה הראשונה בשורה הראשונה והמילה האחרונה בשורה השנייה מקבילות זו לזו, וכן הלאה. למשל אם צלע א' בנויה בסדר: א' ב' ג', צלע ב' תופיע בסדר ג' ב' א'. מתוך ויקיפדיה

כמו, בדומה ל⁻

בער, בקירוב, בשיעור. "מספר הילדים בכיתה כ⁻30."

בתור, בהיות במעמד מסוים. "כראש הממשלה אני רוצה לומר לך שאני אוהב אותך."

יתריב, יתרת המוח, יתרת חובה, יתרת רווח, י’ צ’צ’יק, כ, כ באדר, כ באייר, כ באלול, כ בחשון

משיכת, משכתי