באנליזה מרוכבת, משפטי פיקאר הם שני משפטים שנותנים מידע בדבר תמונת פונקציה אנליטית של המישור המרוכב כולו או סביב נקודת סינגולריות עיקרית יחידה. הם נקראים על שם המתמטיקאי אמיל פיקאר, ונהוג לכנותם בשמות "משפט פיקאר הקטן" ו"משפט פיקאר הגדול". פיקאר הוכיח אותם בשנים 1879 ו⁻1880 בהתאמה. הם מהווים חיזוק משמעותי למשפט קזוראטי⁻ויירשטראס, הקובע כי תמונה כנ"ל היא קבוצה צפופה. מתוך ויקיפדיה

משפטי סטוקס, משפטי סילו, משפטי סילוב, משפטי סקולם⁻לוונהיים, משפטי עוזיאל, משפטי פיקארד, משפטי פיקארד (אנליזה מרוכבת), משפטי פראג, משפטי שנילרמן, משפטי שנירלמן