באנליזה וקטורית, משפט גאוס או משפט הדיברגנץ מקשר בין השטף של שדה וקטורי על פני משטח סגור לדיברגנץ של השדה בתוך המשטח. המשפט נקרא על שם קרל פרידריך גאוס שגילה אותו בשנת 1813 (והוכיח אותו למקרים פרטיים), אך רק בשנת 1831 מיכאיל אוסטרוגרדסקי הוכיח את המשפט במלואו, לכן לעיתים קוראים לו משפט גאוס⁻אוסטרוגרדסקי. למשפט יש שימושים חשובים בפיזיקה ובפרט באלקטרוסטטיקה. משפט סטוקס הוא הכללה של משפט גאוס למימד כללי. מתוך ויקיפדיה

בסטטיסטיקה, משפט גאוס⁻מרקוב מספק את ההצדקה המתמטית לשימוש באומד הריבועים הפחותים במסגרת מודל של רגרסיה ליניארית. משפט זה קובע כי תחת הנחות המודל — שגיאות בעלות תוחלת אפס, שונות קבועה ובלתי מתואמות — האומד חסר ההטיה הליניארי הטוב ביותר הוא האומד של שיטת הריבועים הפחותים, במובן זה שהשונות שלו היא הנמוכה ביותר מבין שאר האומדים הליניאריים חסרי ההטיה. למשל אומד ג'יימס⁻שטיין הוא אומד מוטה ששונותו נמוכה יותר. מתוך ויקיפדיה

משפט ברי⁻אסן, משפט ברירת העצירה, משפט ברירת זמן העצירה, משפט ג'ירארד, משפט ג'עפרי, משפט גאוס מרקוב, משפט גאוס⁻בונה, משפט גאוס⁻לוקאס, משפט גאוס⁻מרקוב, משפט גדל