משה גרדון (קרי: גורדון; (1892 או 1894 – 17 בספטמבר 1974) היה מחנך עברי בפולין בין מלחמות העולם, מראשי רשת החינוך העברי "תרבות" (1919–1932), ומנהל מוסד ביאליק מ⁻1935 ועד 1969. משפטן בהכשרתו. מתוך ויקיפדיה

הִתְבַּטֵּל, הִתְעַצֵּל

גרם לתחושת גירוד מציקה. "הסוודר החדש גֵּרֵד את העור בצוואר." "האבקה שעל המדף גֵּרְדָה לי באף." "הבד המחוספס גֵּרֵד את כף היד."

שִׁפְשֵׁף בחוזקה, לרוב באמצעות הציפורניים, עקב תחושת גירוד. "הוא גֵּרֵד את הקרקפת עד שהאזור האדים." "הכלב גֵּרֵד את אוזנו ברגלו האחורית." "מרוב עקיצות היא גֵּרְדָה את רגליה בלי הפסקה."

מ. ברונזפט, מ. ברסלבסקי, מ. ברקוביץ, מ. ברקוביץ', מ. גורלי, מ. ד. בראנדשטטר, מ. ד. ברנדשטטר, מ. ד. גאון, מ. ד. קאסוטו, מ. דיזנגוף ושות'