א
א
א
1.
השמיע את קולו של כלב; נָבַח. "הכלב נִבֵּחַ בקול רם כשמישהו התקרב לשער." "בכל לילה הכלבים בשכונה נִבְּחוּ ללא הפסקה." "כששמע רעש בחצר, הכלב מיד נִבֵּחַ."
2.
צעק או דיבר בגסות ובכעס. "המפקד נִבֵּחַ פקודות על החיילים." "הוא נִבֵּחַ על המוכר במקום לדבר בנימוס." "אין סיבה לנבוח על אנשים בגלל טעות קטנה."
ניבח מילון - ניבח הגדרה מילונית - מילון עיברי ניבח - פירוש ניבח - ניבח תרגום
ניבח באנגלית - bhcj
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
