בנפרד; לחוד, לא יחד ולא זה עם זה. "האחים ישבו בנפרד במשך כל האירוע." "יש לארוז כל פריט באופן נפרד." "הנושאים נידונו בנפרד ולא במסגרת אחת."

קיים בזכות עצמו. "לכל יחידה בבניין יש כניסה נפרדת." "הוועדה פעלה כגוף נפרד מן ההנהלה." "הנושא נדון בפרק נפרד בספר."

שאינו זהה לאחר; שונה או אחר. "הם גרים בבתים נפרדים." "לכל תלמיד ניתנה משימה נפרדת." "אלה שני עניינים נפרדים שאין לערבב ביניהם."