ענף או גבעול צעיר שצומח מן הצמח. "באביב הופיעו ניצרים חדשים על שיח הוורדים." "הגנן גזם את הנצר שצמח מבסיס העץ." "מן הגזע היבש החל לבקוע נצר רענן."

צאצא או בן לשושלת, למשפחה או לעם. "הוא נצר למשפחת רבנים ידועה." "הסופרת הייתה נצר לשושלת אמנים ותיקה." "הנסיך הצעיר הוצג כנצר לבית המלוכה."

נצרים הייתה התנחלות במרכז רצועת עזה. בעת חתימת הסכמי אוסלו בספטמבר 1993 התגוררו ביישוב כ⁻25 משפחות, ובעת פינויו בשנת 2005 התגוררו בו כ⁻60 משפחות. תושביו עסקו במקצועות חופשיים ועבדו מחוץ ליישוב, וחלקם התפרנס מחקלאות. היישוב היה בעל אופי דתי, ופעלו בו בית כנסת, מדרשה ליהדות, מכון למורשת יהודי עזה, בית מדרש ובתי ספר. נצרים הוא היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברצועת עזה אחרי מלחמת ששת הימים. מתוך ויקיפדיה

שמר; אחסן; אצר

נעל את מנגנון הירי של כלי נשק

הפך אדם או קבוצה לנוצריים; המיר את דתם לנצרות. "השלטון נִצֵּר בכפייה קבוצות אוכלוסייה באזורים שכבש." "המיסיונרים ניסו לנַצֵּר את תושבי המקום." "במהלך התקופה ההיא נֻצְּרוּ שבטים אחדים."

אדם המשתייך לדת הנצרות או מאמין בה. "השכנים החדשים הם נוצרים שהגיעו מאירופה." "במוזיאון מוצגים חפצים מקודשים לנוצרים." "הוא גדל במשפחה נוצרית אדוקה."

נצרות קלוויניסטית, נצרות קתולית, נצרות קתולית מזרחית, נצרות רומית⁻קתולית, נצרות רפורמית, נצרן, נצרן אוקייני, נצרניים, נצרנים, נצרת