א
א
א
1.
סטה ממהלך המנגינה או מן ההרמוניה באופן לא נעים לאוזן. "הזמר צרם בצליל הגבוה האחרון של השיר." "באמצע הנגינה הכינור צרם ופגע בהרמוניה." "הקול שלו צרם במיוחד בקטע השקט."
2.
בלט בשונותו באופן לא נעים; פגע בהתאמה או בהרמוניה. "הבניין המכוער צרם לעיני המביטים בנוף." "הפרסומת הבוהקת צרמה על רקע העיצוב המאופק של הרחוב." "ההערה החריפה צרמה בתוך השיחה העניינית."
1.
שמר; אחסן; אצר
2.
נעל את מנגנון הירי של כלי נשק
הפך אדם או קבוצה לנוצריים; המיר את דתם לנצרות. "השלטון נִצֵּר בכפייה קבוצות אוכלוסייה באזורים שכבש." "המיסיונרים ניסו לנַצֵּר את תושבי המקום." "במהלך התקופה ההיא נֻצְּרוּ שבטים אחדים."
1.
ענף או גבעול צעיר שצומח מן הצמח. "באביב הופיעו ניצרים חדשים על שיח הוורדים." "הגנן גזם את הנצר שצמח מבסיס העץ." "מן הגזע היבש החל לבקוע נצר רענן."
2.
צאצא או בן לשושלת, למשפחה או לעם. "הוא נצר למשפחת רבנים ידועה." "הסופרת הייתה נצר לשושלת אמנים ותיקה." "הנסיך הצעיר הוצג כנצר לבית המלוכה."
נצרם מילון - נצרם הגדרה מילונית - מילון עיברי נצרם - פירוש נצרם - נצרם תרגום
נצרם באנגלית - bmro
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
