התחתן, נישא. "הם באו בברית הנישואין בטקס משפחתי מצומצם." "לאחר שנים של זוגיות באו השניים בברית הנישואין." "בני הזוג באו בברית הנישואין בקיץ האחרון."

חִתֵּן, הִשִּׂיא

טבעת הניתנת בטקס הנישואין כסמל לקשר הזוגי. "בטקס החתונה העניק החתן לכלה טבעת נישואין." "היא עונדת את טבעת הנישואין על אצבע ידה השמאלית." "איבוד טבעת הנישואין גרם לה עוגמת נפש רבה."

מוסד חברתי ומשפטי שבו בני זוג נקשרים זה לזה בקשר מוכר ורשמי לשם חיי זוגיות והקמת משפחה; חתונה. "הם חיו יחד שנים רבות לפני שבאו בברית הנישואין." "החוק מסדיר היבטים שונים של נישואין וגירושין." "יש חברות שבהן לנישואין יש גם משמעות דתית מובהקת."

מופנה כלפי. "עינינו נשואות אליך."

אחד משני החלקים העיקריים במשפט, לרוב פועלי ולרוב מהווה את החידוש במשפט

הדבר שעליו מדברים; נושא; נידון

הדבר שאליו מכוונים, בעיקר רגשות או מחשבות; מושא. "יותם תמיד היה נשוא תשוקותיי."