יכולת להמתין זמן רב או להתמודד ברוגע עם מצבים קשים, בלי לאבד שליטה או להתרגז; אורך רוח. "נדרשת סבלנות רבה כדי ללמד ילדים לקרוא." "היא חיכתה בתור הארוך בסבלנות." "גם בזמנים קשים הוא גילה סבלנות ואיפוק."

מסוגל לחכות באורך רוח ולשאת עיכובים או קשיים בלי לאבד את שלוותו. "המורה הייתה סבלנית והסבירה שוב את החומר לתלמידים." "נדרש אדם סבלני כדי לטפל בילדים קטנים לאורך זמן." "הוא נשאר סבלני גם כשהתוצאות התעכבו."

בעל אורך רוח

פעל במתינות, לא מיהר, היה נכון להמתין ככל שיידרש

קוצר רוח, חוסר יכולת לחכות

סבלנות רבה; אורך רוח רב. "הגננת הפגינה סבלנות של פיל בעבודתה עם הילדים." "נדרשת סבלנות של פיל כדי להשלים את הפרויקט המורכב הזה." "הוא הקשיב לכל הטענות בסבלנות של פיל."